*, ש"נ, —  שה"פ מן טָרַד:  אלהים עמך בכל אשר אתה עושה אפילו בטרידת בנך ממך (מדר' שכל טוב, בראש' כא כז).  ואחרי מותו עמדו עליהם בניו הנשיאים ואמרו להם אין לכם חלק עמנו בנחלת אבינו כי בני שפחה אתם ועלתה ביניהם מריבה ונעשה להם קיבוץ בפניהם ופסקו כולם שאין להם טרידה מנחלת אביהם ולא גרעון ביחוסם ואע"פ שאין ביד אמם כתובה מצויה (מעשה ר' בוסטנאי). — ובהשאלה כמו טרדה, עסק, דאגה:  וכשאתה כל היום וכל הלילה דואג כלום מועילות טרידות לבך ודאגותיך (ספ' חסיד' תתתתשמט). כשיטרד שכל מוחו בדבר הנאהב מיד יחמוד אותו בלבו וכן להיפוך כשיטרד שכל מוחו לדבר השנאוי יתפעל השנאה בלב וכן להיפוך בביטול טרידת המוח יבוטל המדות  (מאמ' יקר', ברכ' חתנ' טו).