1, יְאוֹר, ש"ז, הַיְאֹר2, הַיְאֹרָה, יְאֹרִי, מ"ר יְאֹרִים, יְאֹרֵי, יְאֹרָיו, — שם פרטי של הנהר הגדול העֹבר דרך מצרים מדרום צפונה ונשפך אל תוך הים התיכון, Nil; Nile: ופרעה חלם והנה עמד על הַיְאֹר והנה מן הַיְאֹר עלת שבע פרות בראש' מא א-ב. ותרד בת פרעה לרחץ על הַיְאֹר ונערתיה הלכת על יד הַיְאֹר (שמות ב ה).  הנה אנכי מכה במטה אשר בידי על המים אשר בַּיְאֹר ונהפכו לדם והדגה אשר בַּיְאֹר תמות ובאש הַיְאֹר ונלאו מצרים לשתות מים מן הַיְאֹר (שם ז יז-יח).  וכל מזרע יְאוֹר יבש נדף ואיננו ואנו הדיגים ואבלו כל משליכי בַיְאוֹר חכה (ישע' יט ז-ח).  עברי ארצך כַּיְאֹר בת תרשיש (שם כג י).  מצרים כַּיְאֹר יעלה וכנהרות יתגעשו מים ירמ' מו ח. ועלתה כַיְאֹר כלה ושקעה כִּיאֹר מצרים (עמו' ט ה).  ועלתה כָאֹר3 כלה ונגרשה ונשקה כִּיאוֹר מצרים (שם ח ח).  כל הבן הילוד הַיְאֹרָה תשליכהו (שמות א כב).  אשר אמר (פרעה) לי יְאֹרִי ואני עשיתני (יחזק' כט ג).  — ובמ"ר יְאֹרִים גם לתעלות וזרועות היאור, וגם לנהרות בכלל: נטה את ידך במטך על הנהרת על הַיְאֹרִים ועל האגמים (שמות ח א). קח מטך ונטה ידך על מימי מצרים על נהרתם על יְאֹרֵיהֶם ועל אגמיהם (שם ז יט).  מקום נהרים יְאֹרִים רחבי ידים (ישע' לג כא).  בקצה יְאֹרֵי מצרים (שם ז יח).  אני קרתי ושתיתי מים ואחרב בכף פעמי כל יְאוֹרֵי מצור (שם לז כה).  בצורות יְאֹרִים בקע (איוב כח י).  התיטבי מנא אמון הישבה בַּיְאֹרִים מים סביב לה (נחו' ג ח).  ונתתי יְאֹרִים חרבה (יחזק' ל יב).  התנים הגדול הרבץ בתוך יְאֹרָיו (שם כט ג).  והעליתיך מתוך יְאֹרֶיךָ ואת כל דגת יְאֹרֶיךָ בקשקשתיך תדבק (שם ד).  ויהפך לדם יְאֹרֵיהֶם ונוזליהם בל ישתיון (תהל' עח מד).  — ואמר הפיטן: מטר יורה לירות, שדות ויערות, מים ימלאו יאורות, למגודדי גדוד שיָרות (ר"א קליר, תפל' גשם, יפתח ארץ).  — והמשורר אמר: היוכלו לעלות שחק בני איש להסתיר מעלי תבל מאורות, והדבר מאד נקל בעיני הייבשו מדלי אחד יאורות (רשב"ג, הגנבת וכחשת).