יָגַד

* 1, — קל לא נמצא.

— הִפע', *הֵיגִיד, מֵיגִיד, מֵיגֶדֶת, — הֵיגִיד את זמנו במקום פלוני, שהה שם,  (verbringen (die Zeit); passer (le temps); to pass (the times : אלמנה שאמרה הרי אני מיגדת2 אלמנותי בבית בעלי שומעין לה (ירוש' כתוב' ה כט ד).



1 עי' הערה לקמן.

2 בארמ': את תהא יתבא בביתי ומתזנא מנכסי כל ימי מיגד אלמנותיך בביתי (כתוב' ד יב), כך ג בסוף במשנה שבמשניות, וכן במשנה שבתלמוד ירוש', וכן בגמ' ירוש' במאמר המובא בפנים.  ובהיות שכאן כל המאמר הוא בעברית, א"כ גם הפעל הזה הוא בעברית, ובעבר' הצורה הדומה לו היא מינקת, וא"כ שרשו הוא יגד ולא נגד כמו שסברו רוב המפרשים.  ואעפ"י ששתי הגזרות האלה קרובות זל"ז, ובאות זו במקום זו, אעפ"כ עדיף ליחסו להגזרה העקרית.  ופרושו ומשמ' מתבררים לפי הענין.  רש"י פרש:  כל ימי משך אלמנותיך, ונראה א"כ שפרשו מלשון נגד במשמ' משיכה.  וכן בעל פני משה:  הרי אני מיגדת רוצה אני כל ימי להיות במשך אלמנותי בבית בעלי ולא אנשא.  ע"כ.  וכן בעל קרבן העדה:  מיגדת מושכת כלומר הרי אני מושכת ימי אלמנותי בבית בעלי ואיני רוצה להנשא לאחר.  ע"כ.  ויש מי שגזרו פעל זה מן אגד, ופרשו מיגדת קושרת.  אך כל זה אינו טבעי, ולכן נראה שהוא פעל מיוחד יגד במשמ' זו.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים