יָגֵב

ש"ז, מ"ר יְגֵבִים, — אדמה לזריעה, שָׂדֶה, Acker; champ; field: ומן העם הדלים אשר אין להם מאומה השאיר נבוזראדן רב טבחים בארץ יהודה ויתן להם כרמים וִיגֵבִים ביום ההוא (ירמ' לט י).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים