פ"י, מ"ר יָזְמוּ, עת' אִיזַם, — א) יָזַם לעשות דבר, התחיל לעשות דבר חדש, כבד, unternehmen; entreprendre; undretake: ויאמר יי' הן עם אחד ושפה אחת לכלם וזה החלם לעשות ועתה לא יבצר מהם כל אשר יָזְמוּ 1 לעשות (בראש' יא ו).  — ואמר הפיטן: ובנסוע מקדם יושבי שנער, בבנין המגדל לבם נבער, ויזמו להגביהו לאין משער (יוצ' ז פסח, אמרו לאלהים).  — ב) °כמו זָמַם, ואמר הפיטן: לבם נמס ונמקו גויתם, כלו בבהלות המון שאריתם, יזמו לרדוף ולהסיר כתר, טרח עבודה ונצול חתר (רשב"י, יוצ ז' פסח, תרגלת). יראה וחלה מתנאה הארץ, יזמה פן תהפך לתהו בחרץ (יוצק ב שבוע', אורח חיים). דללו חכמו וחרבו מלבב כלכל ודרדע, כל אשר יזמו וחשבו לא כמו חשב וידע (מאור' לפר' יתרו, אמרות האל). אפיר עצת גוים ומחשבותם אניא, יזמו והערימו עצה ולא מני (שבת א אחה"פ, אלהי). יי' אויב גבר, על עם קדוש ונבר, בימי אחשורוש, נועדו יחדו לתקן, נער וזקן, משנאיך נשאו ראש, יזם צורר הנגעל, הרוגי סף רעל, וישקנו מי ראש (סליח' צו"ג, יי' עד מתי).  — ואמר המשורר: מה תתהלל ברעה הגבור, ורעיוניך יזמו השכל לקבור, ויריצוהו מן הבור (ר"י הלוי, מלחמ' החכמ' והעשר).  דמי לאט שתו ולא רוו כמו אכלו שאר גופי ולא שבעו, אותי בפצעי הנדוד ענו עדי יזמו להמית אחרי פצעו, אחיו אשר מיום כבודו פקדו לא נזרו משוד ולא נושעו (רמב"ע, קינ' על מות אחיו).  — וגם °לא בכונה רעה: אחר הדברים האלה יוזם אני לפרש וכו' (ברכ' הנקדן, פסקה מט).