—  קל לא נמצא במקרא.

— הִתפ', הִתְיַחֵשׂ, הִתְיַחֲשָׂם, — הודיע יַחְשׂוֹ, אמר שמוצאו הוא מאבות כך וכך, והודיע מספר נפשות ביתו לכל פרטיהם, ורשם א"ע בספר היחש: ואלה ראשי אבתיהם וְהִתְיַחְשָׂם1 העלים עמי במלכות ארתחשסתא המלך מבבל (עזר' ח א).  ואקבצה את החרים ואת הסגנים ואת העם לְהִתְיַחֵשׂ ואמצא ספר היחש (נחמ' ז ה).  ואחיו למשפחתיו בְּהִתְיַחֵשׂ לתלדותם הראש יעיאל וכו' (דהי"א ה ז).  ואת הִתְיַחֵשׂ הכהנים לבית אבותיהם (דהי"ב לא יז).  וּלְהִתְיַחֵשׂ בכל טפם נשיהם ובניהם ובנותיהם (שם יח).  מלבד הִתְיַחְשָׂם2 לזכרים מבן שלש שנים ולמעלה (שם יו).  ואחיהם לכל משפחות יששכר גבורי חילים שמונים ושבעה אלף הִתְיַחְשָׂם2 לכל (דהי"א ז ה).  זאת מושבתם וְהִתְיַחְשָׂם2 להם (שם ד לג).  ראשי בית אבות גבורי חילים וְהִתְיַחְשָׂם2 עשרים ושנים אלף ושלשים וארבעה (שם ז ז).  כל אלה בני אשר ראשי בית האבות ברורים גבורי חילים ראשי הנשיאים וֱהִתְיַחְשָׂם2 בצבא במלחמה מספרם אנשים עשרים וששה אלף (שם מ).

—  קל, °יָחַשׂ, — בדקדוק: ופעם גרעו השם הראשון להקל ויחשו אל השני מהם בלבד וכו' ויחשו אל השני ואמרו ברזילי המחלתי (הרקמה, שער כא).  אמרו ביחש אל שפופם השופמי כאלו יחשו אל שופם (שם).

— פִי', °יִחֵשׂ, —  כמו יָחַשׂ בדקדוק: וכאשר תיחש אל שם נפרד תוסיף באחריתו יוד וכו' ואם יהיה בשם הנפרד מאומה מאותיות התוספות תשארהו כאשר הוא ותיחש אל הכל ותאמר ביחוש אל חצרון חצרוני וכו' ואם תהיה התוספת ההיא דומה לסמן הקבוץ תגרענה ותיחש אל שאר השם כאשר אמרו ביחש אל מצרים מצרי וכו' כאשר רצו ליחש אל תרומה חסרו הא הנקבה וכו' ואלו היו מיחשים אל תמנה או אל מעכה היו אומרים התמניה והמעכיה (הרקמה, שער כא).  — ובמשמ' אמר שהדבר הוא לפלוני: וראיתי מאמר שמיחשים אל ראש הישיבה רבנו סעדיה הפיתומי (שם כב). 

— פֻע', °יֻחַשׂ, יוחש, מיוחש, בדקדוק: ואם יהיה השם אשר ייוחש אליו מורכב משני שמות וכו' כאשר נאמר ביחש אל בית לחם בית הלחמי ויוחש אל שני השמות והובאה ההודעה על השני מהם וכו' ואם תקבץ השם המיוחש תביא עלין סימן הקבוץ ר"ל ים לזכרים ות לנקבות (הרקמה, שער כא).