*, ש"נ, —  א) כעין צמח יָרֹק שעולה על פני מים עומדים:  אין מדליקין לא בלכש ולא בחוסן ולא בכלך ולא בפתילת האידן ולא בפתילת המדבר ולא בירוקה 1 שעל פני המים (שבת ב א). —  ב) כמו יֵרָקוֹן:  אוכל אדם לרפואה וכל המשקין שותה חוץ ממי דקלים וכוס עיקרים מפני שהן לירוקה (שבת יד ג).  — ג) ש"מ, מראה הירֹק: אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן יהושע שיעור ירוקתן (של בני מעים שנחמרו באש) כשיעור נקובתן מה נקובתן במשהו אף ירוקתן במשהו (חול' נו:). — ד) °מרה ירוקה: והמרבה להקיץ מגדיל הירוקה והמפליג מגדיל השחורה (ר"י עמדין, ביר' מגד' עוז צז.). מיעוט הצטערות ורוב התענוג מוליד ירוקה ומיעוט תענוג ובפרט בהיותו בלי הפעלות מצער יוליד הלבנה ובתענית תגבר הירוקה וכו' וכל טעם מר חם ויבש מוסיף בירוקה וכו' ושמועות רעות וקול עצב יעוררו הירוקה (שם:). — *יְרוֹקַת 2 חמור, מין ירק: האירוס והקיסוס וירוקת 3 חמור ודלעת יונית (אהל' ח א). — ועי' קשוא.