*, ת"ז, לנק' יְרוּדָה, מ"ר יְרוּדִים, יְרוּדוֹת, — מי שירד ממדרגתו, במושג רוחני ומוסרי, שָׁפֵל, קל הערך, niederig, wertlos; bas, méprisable; low. common : שלא היתה מלכות ירודה  משל מצרים אלא שנטלה שררה לשעה בשביל כבודן של ישראל (מכי' בשלח, שיר' ו).  שכל אחד ירוד מחבירו (מד"ר בראש' סח).  אין לך גדול משבט יהודה ואין לך ירוד משבט דן שהיה מן הלחינות (שם שמות מ).  מה הסנה שפל מכל האילנות שבעולם כך היו ישראל שפלים ירודים למצרים לפיכך נגלה אליהם הקב"ה וגאלם (שם ב).  פעם אחת אמר לו עקילס לאדריינוס המלך רוצה אני להתגייר ולהעשות ישראל אמר לו וכו' לירודה שבאומות אתה מבקש להתערב מה ראית בהם שאתה רוצה להתגייר (שם ל).  בשעה שהיה אחד מהן (מבני ציון) נושא אשה גדולה ממנו היה עושה שולחנות יותר מן היציאות ירודה ממנו היה עושה הוצאות יותר מן השולחנות (שם איכ', בני ציון).  אמר הקב"ה לא מן הבנים הגדולים של יעקב אלא מן הבנים הירודים של יעקב מי היה ירוד מכל השבטים וקטן מכלם זה יוסף ובנימן אמר הקב"ה ביד הירודים וביד הקטנים של יעקב אני מוסר את המלכות הרשעה (פסיק' רבתי יג).  א"ר אליעזר הגדול הירוד שבישראל הוציא ממצרים תשעים חמורים טעונים כסף וזהב (ילקוט תהל' קה).  הירוד שביעקב מאבד את כולם והירוד שבבניך מזדווג כנגד עשו אף עובדיה הירוד שבכל הנביאים נפרע ממנו (אגד'בראש' נח).  שאין דרך החכמים לצאת עם עמי הארץ ירודים ונבזים (ערוך, ערך אוכלסא).  — ואמר הפיטן: ענה ירודים ממעש ומהגיון שיח, משולים כערבה לא טעם ולא ריח (רסע"ג, הושענ', ענה).  טובת חן שאמרתם מצאתיה ערומה, ירודה עד עפר פרועה פרומה (יוצ' שבה"ג, אז כארסת) במקור נדפס  "כחרשת".  שלטון בידך ירודיך להקים, תקפך בשחק וממשלתך בארקים (סליח' יום ב, אויתיך). — וגם לדברים לא בע"ח: אין לך אומנות ירודה אלא גרדי ואין לך מקום בזוי בירושלם כשער האשפות (תוספתא עדי' א ג).  הכסף קונה את הזהב וכו' זהו כללו של דבר כל הירוד מחבירו קונה את חבירו (ירוש' ב"מ ד ט ג).  ומה מים אינם מתקיימים בכלי כסף ובכלי זהב אלא בירוד שבכלים כך תורה וכו' אלא במי שעושה עצמו ככלי חרס (ילקוט תהל' קה).