* 1, ש"ז, — חלי בעין, קרום שעלה על העין, Ulcus cornae2: את עין עבדו שומע אני אפילו העלת ירוד3 תלמוד לומר ושחתה לא אמרתי אלא מכה שיש בה השחתה (מכי' משפט', מס' נזיק' ט). דם כדי לכחול בו עין אחת שכן כוחלין לירוד4 (שבת פח.). — ועין עין.
1 לא נתברר מקורו, ועי' הערה לקמן.
2 תרגום ד"ר מזיא.
3 כך הגרסה כאן בכל הדפוס'. ובילקוט הביא הלכה זו בגרסת חוורד, אך אפשר שהוא שנוי בכונה על פי התוספתא בשבת שהביא רש"י בגמ' שבת במקום המובא בפנים. ועי' עוד הערה לקמן.
4 בנוסח' הדפוס יארוד, ובקצת כ"י יירוד (ד"ס), ובערוך ברוב הדפוס' וגם בכ"י ירוד. ובקצת דפוסי הערוך וכ"י ירור בריש בסוף, ויש עוד שנויי נוסח'. והנה הביא רש"י כאן גרסת התוספתא לחורור, ובנוסח' הדפוס' של התוספתא חרוד, ובכ"י א"פ הוצ' צוק"מ חוורואר, והוא מום העין שנזכר בבכור' לח:, ושם הגרסה חורוור. וגם בר"ח כאן כתוב חוורוור שמלבין שחור שבעין, ע"כ, אך לא ידוע אם המלה חוורוור שבכאן היא מעצם נוסח' הגמ' או אין זו אלא פרוש השם ירוד. והנה, אם לא נשבש את כל הספרים, המכי' והתלמוד והערוך לגרוס גם כאן כמו בבכור' חרור ונניח פה הגרסה ירוד או יארוד כמו שהוא במכי' ובספרי התלמוד כאן ובערוך, אין ספק בדבר שאין ירוד וחורור שבבכור' דבר אחד, הואיל והם בעצמם השתמשו בשני שמות מתחלפים זה מזה. ומלשון המכי' העלת ירוד נראה, כי הכונה היא לדבר העולה על העין, וזה מה שפרש הערוך: שעלתה קרמית על גב עינו.