1, פ"ע, עת' אִירַע2, תִּירַע, — יָרְעָה לו נפשו, היתה מלאה פחד וחרדה, לא היה בה יותר שום כח, verzagen; être abbatu; to despond:  ותזעק חשבון ואלעלה עד יהץ נשמע קולם על כן חלצי מואב יריעו נפשו יָרְעָה לו ישע' יה ד. — ובהשאלה, °במשמ' רעד ורעש, גם להארץ וכדומה:  ירעה3 הארץ ותחץ לשונות במספר לאמיה לא נשאר לשון הקודש רק בפי בני עבר לבדם רסע"ג, הקד' עברית להאגרון, הוצ' הרכבי.