1, ש"נ, בכנ' יְרֵכִי, יְרֵכוֹ, יְרֵכָהּ, מ"ז יְרֵכַיִם, יְרֵכַיִךְ, — החלק העליון הבשרי של השוק העליון, באדם ובבע"ח, Hüfte; hanche; haunch, באדם: שים נא ידך תחת יְרֵכִי בראש' כד ב. ויגע בכף יְרֵכוֹ שם לב כו. והוא צלע על יְרֵכוֹ שם לב. בתת יי' את יְרֵכֵךְ נפלת ואת בטנך צבה ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבות בטן ולנפל יָרֵךְ במד' ה כא-כב. וצבתה בטנה ונפלה יְרֵכָהּ שם כז. ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה ממתנים ועד יְרֵכַיִם יהיו שמות כח מב. חמוקי יְרֵכִַיְך כמו חלאים שה"ש ז ב. — ומקום חגירת החרב: שימו איש חרבו על יְרֵכוֹ שמות לב כז. חגור חרבך על יָרֵךְ גבור תהל' מה ד. — ובתו"מ: במדה שאדם מודד בה מודדין לו וכו' היא גלתה את עצמה לעבירה המקום גלה עליה בירך התחילה בעבירה תחלה ואחר כך הבטן לפיכך תלקה ירך תחילה ואחר כך הבטן סוט' א ז. מאתים וארבעים ושמונה אברים באדם שלשים בפיסת הרגל וכו' כ' בשוק חמשה בארכובה אחד בירך וכו' וד' בכתף אהל' א ח. ואיזהו בניינו (של מת) השוקים והירכים והצלעות והשדרה וכו' תוספתא שם ג ד. אשה ירך מכאן וירך מכאן והולד באמצע סוט' יא:. בדקה בעד הבדוק לה וטחתו בירכה ולמחר מצאה עליה דם נדה יד.. — ומשל: אין אשה מתקנאת אלא בירך חבירתה מגי' יג., ר"ל אלא אםההיא חוששת שבעלה יחשק בחברתה.  — ומ"ר יְרֵכוֹת: יראה דיין עצמו כאילו חרב מונחת לו בין ירכותיו וגיהנם פתוחה לו מתחתיו יבמ' קט:. כגון שהיתה קלתה מונחת לה בין ירכותיה ב"ב פה:. בשעה שכורעת (האשה) לילד ירכותיה מצטננות כאבנים מד"ר שמות א. — ואמר המשורר: צביה בעלת פנים כשמש ומתן דק עלי ירך מאד עב רמב"ע, תרשיש ד. וחמוקי הירכים ודלות המתנים ר"י חריזי, איתיא' י. — °נתן יְרֵכוֹתָיו על פניו, התאמץ התאמצות גדולה מאד: עם תתם (הנשים המכשפות הזקנות) ירכותיהם על פניהם ספ' התמר, שטינשנידר. —  הכה את האויב שוק על יָרֵךְ, הכהו מכה שלמה, גדולה: ויך אותם שוק על יָרֵךְ מכה גדולה שופט' יה ח. — ספק עַל יָרֵךְ ואֶל יָרֵךְ, לסימן של חרטה וצער: כי אחרי שובי נחמתי ואחרי הודעי ספקתי על יָרֵךְ בשתי וגם נכלמתי ירמ' לא יח. זעק והילל בן אדם כי היא היתה בעמי וכו' לכן ספק אל יָרֵךְ יחזק' כא יז. — יֹצְאֵי יְרֵכוֹ של פלוני, ילדיו וילדי ילדיו: כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה יצאי יְרֵכוֹ מלבד נשי בני יעקב כל נפש ששים ושש בראש' מו כו. ולגדעון היו שבעים בנים יצאי יְרֵכוֹ כי נשים רבות היו לו שופט' ח ל.  — ובמשנה: בן קודם לבת וכל יוצאי יריכו של בן קודמין לבת בת קודמת לאחין וכל יוצאי ירכה של בת קודמין לאחין וכו' זה הכלל כל הקודם בנחלה  יוצאי יריכו קודמין והאב קודם לכל יוצאי יריכו ב"ב ח ב. — ובבע"ח: על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הַיָּרֵךְ עד היום הזה בראש' לב לג. אסף נתחיה אליה כל נתח טוב יָרֵךְ וכתף יחזק' כד ד. — ובתו"מ: ונוהג (גיד הנשה) בבהמה ובחיה בירך של ימין ובירך של שמאל חול' ז א. שולח אדם לנכרי ירך שגיד הנשה בתוכו מפני שמקומו ניכר שם ב. שרוע שנשמטה יריכו פוקה יוצא מגודלו ספרא אמור מט. סימני כלב שוטה פיו פתוח רירו יורד אזניו סרוחות זנבו נתון בין שתי יריכותיו מהלך לצדדין ירוש' יומ' ח מח:. (הולך אדם) אצל טבח הרגיל אצלו ואומר לו תן לי כף אחת או ירך אחת ביצ' כט:. אכל שני גידין משתי ירכות משתי בהמות חול' פג.. — ומשל: ירך מתוכה מסרחת שלטי הגבורים מג. — כַּף הירך, עי' כַּף —  *קרדום הַיָּרֵךְ, עי' קרדום. — ובדברים לא בע"ח, בכלים, חלק דומה לירך בע"ח: מקשה תיעשה המנורה יְרֵכָהּ וקנה שמות כה לא.  וזה מעשה המנורה מקשה זהב עד יְרֵכָהּ עד פרחה מקשה הוא במד' ח ד. — ובתו"מ: כירה שנשמטה אחת מירכותיה מותר לטלטלה שבת קלח:. — ובהאבנים של היוצר: יוצר זה ירך מכאן וירך מכאן וסדן באמצע סוט' יא:. — וירך של סכין: א"ר חמא בר חנינא אין סכין מתחדדה אלא בירך של חבירתה מד"ר בראש' סט. — ובאותיות, *רגל האות: ניקב נקב בירכו של הא אם גרדו ונשתייר שם ירך קטנה כשר ירוש' מגי' א עא ג. היה הג' מכלה את הגויל אם גורדו ונשתייר שם ירך קטנה וכו' הדיו אוכל הגויל ומכלה את הירך של תבה ר"י ברצלוני, הלכ' ס"ת כג. ודינר זהב היריכות (של הכתב) בולטות ותוכן חקוקות ערוך ערך תך.