* , -רוֹקֶת, — א) ת"נ, כמו ירקרקה: אסתר ירקוקת היתה וחוט של חסד משוך עליה (מגי' יג.). — ב) ש"נ, °כמו יְרוּקָה שעל פני המים: (המים) הנקוים יחד וגדל עליהם ירקרוקת עבה ונוחה כשמן (רש"י שבת קמ:). — וכמו יֵרָקוֹן: עצלות האיברים והתהפך האיברים לירקרוקת מעורב עם לובן (מ' אלדבי, ש"א ד).