1, ש"ז, מ"ר כְּבָלִים, — סמי' כַּבְלֵי, — כעין טבעת כבדה של ברזל ישימו על כל אחת משתי רגלי האסיר ויחברו ביניהן בשלשלת כבדה לבלתי יברח, Fusseisen; chaines , entraves; fetter: לעבד נמכר יוסף ענו בַּכֶּבֶל רגליו ברזל באה נפשו תהל' קה יז-יח.  לאסר מלכיהם בזקים ונכבדיהם בְּכַבְלֵי ברזל שם קמט ח.  — ובתו"מ:  ואין מוכרין להן לא סדן ולא קולרין ולא כבלים ולא שלשלאות של ברזל ע"ז טו:.  שלח יוסף אצל פרעה ואמר לו שלח לי שבעים גבורים מאצלך שמצאתי ליסטים ואני מבקש ליתן עליהם כבלים וכו' מיד עמד מנשה והכהו (את שמעון) מכה אחת והכניסו בבית האסורים ונתן עליו כבלים ואמר להם זה יהיה חבוש עד שתביאו אחיכם מד"ר בראש' צא.  לבן מלך שיצא לתרבות רעה והיו לו שלשה פדגוגין הראשון אמר יעשה לו כבלים של מאה ליטרין והשני אמר אינו יכול לעמוד בכבלים של ק' ליטרין אלא יעשה לו כבלים של י"ב ליטרין בא השלישי ואמר היאך הוא יכול לעמוד בכבלים של שנים עשר ליטרין יעשה לו כבלים של ליטרא אחת שם דבר' ב.  לעבד שאמר לו רבו הרי מונייק של זהב ואם לאו הרי כבלים של ברזל שם ד.  — ואמר הפיטן בקינתו על האומה: על בת יהודה האסורה בין רודים ומכבידים כבליה ר"ש הנגיד ב, הנה יחידתי.  סר מני צלי, אזעק אוי נא לי, מי יתיר כבלי, מיד בן ענה סליח' יוה"כ, אלהי אזכורה, סדור תימנ'.  ראה עניי אלי, בגלותי צר לי, והתירה כבלי, ופרקני שם, אשא עינים. סגֻלתי ראיתיך בכבליךְ, בצער עֻליך, פשוטה מעיליך אהב' שבת ד אחה"פ, סגלתי.  — ואמר המשורר: בית האסור הן אחריו רוחב חלדי והעולם כמו כבל, סובל כבוד כל היקר איכה עפר לגבו יהיה סבל  רמב"ע, דיואן כג, כ"י בודליאנה.  — ובמליצה, °כבלי החרון: אישים בכור מבחן צרוף ושרוף עויליהם בזיק, כִּבְלֵי2 חרונך יעד להם והעבירם בזיק  הוא, תרשיש א.  — °כבלי הזמן: ומי האיש אשר לא נכשל ונלכד בתחבולות הזמן וכבליו אשר ניצול ונמלט שלא עלה עליו תלאות ומצוקות רש"ט פלקיירא, צרי היגון 4.  — *וכְבָלִים קטנים מכסף וזהב וכדומה, לרגלי הנשים כדי ללכת בפסיעות קצרות: בירית טהורה ויוצאין בה בשבת כבלים טמאין ואין יוצאין בהן בשבת שבת ו ד.  בירית כל שהיא יחידית כבלים כל שהשלשלת בנתים ירוש' שם ו ח:. משפחה אחת היתה בירושלם שהיו פסיעותיהן גסות והיו בתולותיהן נושרות עשו להן כבלים והטילו שלשלת ביניהן שלא יהיו פסיעותיהן גסות גמ' שם סג:.  שתי טבעות שמשימות הבנות ברגליהן ושלשלת מוטלת ביניהן מזו לזו מקבלין טומאה מפני שהן תכשיטי הבנות והן הנקראין כבלים רמב"ם כלים ט ד.