*1, ש"ז, – כסוי כלי, עשוי מכלי חרס וכדומה, Deckel; couvercle; cover: הטהורין שבכלי חרס וכו' וסילונות אעפ"י כפופין ואעפ"י מקבלין וכבכב2 שעשאו לסל הפת (כלים ב ג). העשוי לכך ולכך (לאוכלין ולמשקין) כגון הכבכב והאלפס והקדרה (תוספתא כלים ב"ק ב ח). כסוי כבכב3 וכיסוי אלפס בזמן שנקוב ויש לו חדוד טהור (שם ה).
1 לא נתברר מקור המלה, ולא צורתה ושמושה בודאות, ועי' הערה לקמן. —
2 פרש רה"ג: פי' כמו כלי שמכסין בו הסל של פת והוא של חרס ויש ששונין כפכף ויפה הם שונין מן כפה עליו. ע"כ. וכן פרוש הרמב"ם: וכבכב כמו כפכף והוא כסוי מחרס עשוי לכסות בו סלי הפת. ע"כ. וכן שאר המפרשים. ואעפ"י שאין מקור ברור לפרוש זה, ובעצם הדבר יש מקום לפקפק, כי מהתוספתא שהובאה בפנים וכן שם (כה), לפי גרסת כ"י ארפורט (הוצא' צוק"מ) כסוי כבכב וכסוי אלפס, נראה שזה כלי מיוחד, קצת דומה לאלפס ולקדרה, והגזרה כפכף מן כפה בודאי לא נכונה, מ"מ כדאים הם רה"ג ורמב"ם ושאר המפרשים להחליט למלה כבכב משמ' זו. —
3 כך בכ"י ארפ' הוצ' צוק"מ, ובנוסח' הדפוס חסרות אלה שתי המלים.