כְּבֵנָה
* 1, כבינה, ש"נ, בכנ' כְּבֵנָתִי, כבינתי, — מטפחת יקרה, כעין רדיד לעטיפת הראש לנשים, Kopfumhünllung; coife; head-case: מעשה באמן של בני רוכל שהיתה חולה ואמרה תנו כבינתי לבתי והיא בשנים עשר מנה ומתה וקיימו את דבריה (ב"ב ט ז).
1 בסור' כבנא חגורה, וכבנתא מעטפה יקרה וכסות רחבה של הכהנים. יונתן תרגם הצניפות והרדידים בתריא וכבינתיא. והנה מכל זה אין לברר בודאות גמורה מה היתה מהותה של הכבֵנה אצל היהודים בזמן המשנה. עכ"פ, מת"י הנזכר נראה, שהיתה כונה בהשם כבינתיא לכסות הראש, וכן הכריעו התוספות ב"ב קנו: ד"ה כבינתי שהוא כעין רדיד דק שהאשה מתכסה בה ראשה.