1, שזו"נ, בכנ' כַּדֵּךְ, כַּדָּהּ, מ"ר כַּדִּים, — כלי חרס עגֹל לתשמישי הבית, להביא בו מים, יין, שמן ולשמור בו קמח וכדומה, Krug; cruche; jug, pitcher: והנה רבקה יצאת וכו' וְכַדָּהּ על שכמה וכו' ותרד העינה ותמלא כַדָּהּ ותעל וירץ העבד לקראתה ויאמר הגמיאיני נא מעט מים מִכַּדֵּךְ וכו' ותמהר ותרד כַּדָּהּ על ידה ותשקהו (בראש' כד יה=יח).  ותשבר כַּד על המבוע (קהל' יב ו).  מלאו ארבעה כַדִּים מים ויצקו על העלה (מ"א יח לד).  — ולשמירת קמח וכדומה: חי יי' אלהיך אם יש לי מעוג כי אם מלא כף קמח בַּכַּד ומעט שמן בצפחת (מ"א יז יב).  כַּד הקמח לא תכלה וצפחת השמן לא תחסר (שם יד).  — ולתשמישים אחרים: ויתן שופרות ביד כלם וְכַדִּים ריקים ולפדים בתוך הַכַּדִּים (שופט' ז יו).  — ובתו"מ: טהורים וטמאין שותין מכד אחד מע"ש ב י.  כדי יין סתומות מקום שדרכן לימכר סתומות יצא קנקן לחולין (שם א ג).  היוצר מוכר ה' כדי שמן וחמשה עשר כדי יין (שבי' ה ז).  המניח את הכד ברשות הרבים ובא אחר ונתקל בה ושברה (ב"ק ג א).  נשברה כדו  ברשות הרבים והוחלק אחד במים (שם).  זה בא בחביתו של יין וזה בכדו של דבש (שם י ד).  וארבעה ילדים מפרחי כהונה ובידיהם כדים של שמן של מאה ועשרים לוג (סוכ'ה ב).  הטוען את חבירו כדי שמן והודה בקנקנים (כתוב' יג ד).  עכו"ם שהיה מעביר עם ישראל כדי יין ממקום למקום (ע"ז ה ג).  למה זה דומה לכדו ריקנית שהיא מלאה רוח (תוספתא כל' ב"מ י א).  שטוחנות (הכפריות) ברחיים ונושאות כדין על גיסיהן (שם נדה ו ט).  שנים שזרקו שתי צרורות ושברו שתי כדין אחת של יין ואחת של שמן (בירוש' ב"ק ג ג ד).  זיתיו (של האבֵל) הפוכין טוענין לו וכדו לגוף ופשתנו להעלות מן המשרה (מו"ק יא:).  נשברה כדו ולא סילקו (ב"מ פב:).  ראשו (של  קטב) דומה לעגל וקרן אחת יוצאה בתוך מצחו והוא מתגלגל בכד (מד"ר במד' יב).  כלי אין חפץ בו וכו' בכדין של מי רגלים ר"ש בר נחמן אמר ככדין של מקיזי דם (שם ויקר' י).  שהיו ידיו של משה כבידות כשתי כדים של מים (פסיק' רבתי יב).  — ומשל: וחכמי המוסר אמרו מלא כדך בעוד שתחזק בחבל ובדלי (מנח' המאירי, משיב נפש, או"נ ב קיא).