כָּדַד
1, פ"ע,— היה *כַּד, לא חד כמו עקץ: אלו הן סימני בצים כל שכודדת2 ועגולגלת ראשה אחד כד וראשה אחד חד חול' סד., ע"ז מ..
1 עי' הערה לקמן. ונגזר הפעל משה"ת *כּד.
2 כך בכ"י רומא (ד"ס), וכך גרס רש"י בגמ' ( ע"ז מ.), כעדות דברי התוספ' בגמ' חולין שם שכתבו: ובסוף פרק אין מעמידים גריס בקונטרס כודדת בדלת ופירש עגילה ככד. — ובנוסח' כודרת, ועי' כדר.