1 משק' תַּפּוּחַ.  בארמית בתלמ' כדורא.  ולא נתברר מקור השם שאין לו חבר בלשונות האחיות.  במקרא נמצאת מלה בצורה זו בשני מקומות: צנוף יצנפך צנפה כַּדּוּר אל ארץ רחבת ידים ישע' כב יח, וחניתי כַדּוּר עליך שם כט ג, ובאמת רסע"ג סבר כי הכף במלה זו שרשית, וכבר השיג עליו דונש ואמר: שכדור תיבה משולשת והכף שיש בה תוספת היא תשו' דונש על רסע"ג, סי' קא, וכן ריב"ג ערך דור: ואמא פי אשתעמאל אלמקרא פאלכאפ מזידא ללתשביה, ע"כ, ובעבר': אבל בשמוש המקרא הכף (במלה כדוּר) נוספת לדמיון.  וכן ראב"ע שפת יתר פג, וכן גם ר"ש פרחון בעצם הדבר אלא שהוא מפרש דור במשמ' כדור.  רק רד"ק פרש כדור שבמקרא במשמ' כדור שבמשנה ואמר כי בכדור שבמקרא נחסרה כף הדמיון בתחלתה וצריך להיות ככדור.  אבל השם דור שיש במשנה מכריע שהעקר כדעת דונש וריב"ג.  ויש עוד מלה במקרא דומה להשם כדור, והוא השם כידור איוב יה כד, שגם  אותה פרש רסע"ג וקצת קדמונ' אחרים במשמ' כדוּר, והשתמשו בה קצת הסופרים במשמ' זו, אבל שם בודאי הכונה אחרת, עי' להלן בערך כידור.   והנה דונש נכר שמוש כדור בכף יסודית גם במשנה, כנראה מדבריו לקמן בהערה לדברי הגמ' אתרוג ככדור, מפני שבספרים שלו היה כתוב כדור בכף אחת.  אבל, גרסה זו אינה מכרעת נגד מציאות המלה כדור בלשונם, כי קרוב לודאי שהמלה כדור כאן היא לא שֵׁם אלא תאר, כמו נפוח, סרוח, כבוש סוכ' לו., ופרוש כדור עשוי ככדור רש"י שם.  ובשאר המקומות במשנה ותו"מ אין ספק בהשם כדור עם כ יסודית, ונשארה השאלה מאין באה מלה זו בלשונם.  והנה דעת ריב"ג היא כי אולי אין להשם כדור שבמשנה כל יחס עם המלה כדור של המקרא, אמר: וימכנ אנ יכונ אלמשתעמל פי אלמשנה לע'ה אח'רי, ע"כ, ובעבר': ואפשר שיהיה השמוש (של כדוּר) במשנה מלשון אחרת, ר"ל כלל לא מן המלה כדור שבמקרא.  אך השאלה היא מאין לקחוה בעלי המשנה? בלשון עברית בעצמה, מה שנשאר לנו ממנה, אין שרש כדר שממנו נוכל לגזר השם כדוּר במשמ' שהשתמשו בה במשנה.  ובארמ' התלמודית יש אמנם השם כדורא, ממש במשמ' זו: בגין כן ציירין לה בכדורא בידה ירוש' ע"ז ג מב ג, מד"ר במד' יג, אך בשאר המקורים הארמיים ובסור' אין השם הזה, והשרש כדר בסור' משמש במושג אחר רחוק מהמושג של כדור אצלינו, במושג של חולשה ובלבול ואפיסת הכח וכדומה.  בערב' השרש כדר كدر משמש במשמ' בלבול ועכירות כמו בסור', וכעין זה ח'דר خدر, וכד'ר וח'ד'ר אין, והלשון הערבית השתמשה להמושג כדור בשרשים אחרים: כג', כרה, כלּ, שכחה, פלכ, ובכל אלה אין שום דמיון עם השם כדוּר.  גם בלשון אשור', לפחות במה שנתפרסם עד כה, אין למצוא מקור למלה זו במשמ' שבמשנה.  השרש כדר נמצא אמנם בלשון זו, והוא החלק הראשון מהשם כדר-לעמר, אבל חל"א מיחסים לו, עפ"י המקומות שמצאוהו בהכתבות עד כה, משמ' של גבול, מס, וכדומה.  ומכל זה נוכל איפוא לדון בודאות כי הצרוף כדר לא שמש בלשונות השמיות במשמ' של עגול ושל גוף עגול, והשם כדור נתחדש בימי המשנה.  ואעפ"י שקצת קשה שבכל התנ"ך לא נזדמן להזכיר מושג פשוט שכזה, אבל, הלא גם אם נניח שהמלה כדור היא עברית קדומה קושיה זו בעינה עומדת, כי הלא מלבד בשני המקומות בישעיהו לא נזכרה מלה זו, ובמקום אחד, בכתוב וחניתי עליך, אין הכונה של גוף עגֹל נאותה, ובמקום השני בכתוב צנף יצנפך, עכ"פ ברור הדבר כי שם עצם המלה הוא דור, ובשום מקום אחר לא באה מלה כעין זו.  ובהיות שבשאר הלשונות השמיות לא שמש צרוף כדר במושג זה, עוד לא נפתרה השאלה מאין לקחו בעלי המשנה את השם כדור.  ועל כרחנו אנו  צריכים להניח כי השם הזה בא מן המלה כדור שבכתוב צנף יצנפך כדור, ואעפ"י שיונתן לא תרגם מלה זו במשמ' כדור אלא במשמ' כחומה מקפת, אעפי"כ אפשר שרובם פרשוה באמת במשמ' כדור שמשחקים בו, כמו שתרגמה כך באמת ולגתה, ולא כמו שאומר ר"ש פרחון בשרש דור: אבל רבותינו שמו את הכף (שבהשם כדור) עיקר דתנן הכדור והאימום והקמיע כדי שיבין השומע, ע"כ, כי כך לא היה מנהג בעלי המשנה בענין הלשון, אלא פשוט שראו בזמן ההוא, ואולי כבר קצת קודם, בהמלה כדור לא השם דור בהוספת כ הדמיון אלא שם כדור, עם כ יסודית.  וכך גם קניג E. KÖ. 2, 52 Anm, ודחה דעת לוי במלון התלמודי שלו שהכף היא אות המשקל.  והיוצא מכל זה הוא כי השם כדור עם כ יסודית, היא מלה שנולדה בטעות, ואעפי"כ אין ספק בדבר כי אחרי שנולדה ונשתמשו בה קנתה לה זכות אזרח בלשון עברית והיא מלה עברית יפה וטובה אעפ"י שאיננה כל כך מיוחסת בזכות אבות כמו המלים העבריות שבמקרא או לפחות שיש להן מקור בלשונות השמיות.  וזו המלה שנולדה בטעות היתה כל כך בריה בת קיָמה, שבמהרה דחתה מלפניה את המלה האמתית, המיוחסת, דוּר, וירשה את מקומה, והמלה דוּר במשמ' גוף עגול יצאה מהשמוש.  זה אחד מהחקים הנהוגים לא בלבד בלשון העברית אלא בכל לשונות האדם, כמו שכבר הוכיחו זאת חכמי הלשון הכללית בזמננו.

2 כך בנוסח' הדפוס, אך נראה כי בזמן קדום היתה הגרסה כדור, בכף אחת, ומזה הכריע דונש שהשם הוא דור ולא כדור: לפי שכדור תיבה משולשת והכף שיש בה תוספת היא וכו' ויש  לי ראיה גדולה מן המשנה שלמדונו רבותינו שדימו בו האתרוג כששנו בהילכות לולב אתרוג כדור פסול והוא עגול מכל צד ואילו היה הכף מן יסוד המלה היו אומרים ככדור תשו' דונש על רסע"ג.

3 אמר ר"ש פרחון, וז"ל: פי' עושין התינוקות מן העור כמו רימון וממלאים אותו במוכין ותופרין אותו, ושמו בלעז פליטא. ע"כ.