°, ת"ז, לנק' כַּדּוּרִית, מ"ר כַּדּוּרִיִים, כַּדּוּרִיּוֹת, — בצורת כדור, מטבע הכדור: כי הצורה היותר מכילה שבצורות היא הכדורית (ר"א בר"ח הנשיא, אשפירא א).  ואין המאמר הזה גוזר שהארץ איננה כדורית (השרש' לריב"ג, שרש רקע).  גוף כדורי אשר חומרו חומר אחר וכו' ובה יתנועע זה הגוף הכדורי תנועת ההקפה התמידית (ראב"ע, ספ'  העצמים, המאמ' בגלגלים).  הגשם הכדורי הוא אשר יקיף בו שטח אחד בתוכו נקודה וכל הקוים היוצאים אל שטחו שוים (כל מלאכ' הגיון, הקש).  שנבאר שהירח כדורי התמונה בעבור שאורו יצמח בתמונה הירחית (שם, מופת).  כי גשם אחד כדוריי כשילקח ממנו קצת ממה שבתוכו יצטרך אל שטח יותר גדול שיקיף בו מבית ומחוץ (העקרים ב יז).  שתהיה (הארץ) כדורית מקצתה מגולה ורובה משקעת (רמב"ן בראש' א ט).  ודעת אומות העולם שהעולם כדוריי ושמזלות קבועים וגלגלים חוזרים (רש"ט שפרוט, פרד' רמונ', סדר מועד).  כי העולם חי מתנועע תנועה כדורית (ר"י הישראלי, יסו"ע ב א).  שהמדברים לא עשו ראיית ההתייחדות בשמים כי אם מתמונתם למה היתה כדורית ולא מרובעת ומשולשת וכו' שהמה כן להכרח התנועה הסבובית (ר"י אברבנאל, שמים חדשים א).  ברצות ה' אין המלט להיות השמים ושמי השמים נחים ועומדים והארץ לעולם עומדת ושינוח הכדורי ויתנועע הגשם הישר (הוא, יהוש' י).  כל דבר שיתנועע במקומו תנועה כדורית מאין הפסק יתנועע סביב דבר קיים (פי' התורה לר' עמנוא' מרומא, A. Merx 268).  דע שהתוכניים גזרו על תמונת הארץ שהיא כדורית וכו' ואעפ"י שנמצא בדברי קצת החכמים שהסכימו שהארץ שטחיית ולא כדורית (נחמד ונעים, דוד גנז נה).  מכל חלקי סביבות הארץ הכדורית (ר"מ אלשיך, איוב י ח).  — וגם °כַּדּוּרִיָּה: עד שתגיד בור סוד חיות הוֵה נקור שה וגדיה, יודע סוד אופן הודע משפט ביצה כדוריה, רַק מתיהר עם סוד אמא מה דין אמה העבריה (יעקב פרנסיס, מתק שפת' 73).  — ומ"ר: המגונה והנאה הוא במפורסמות לא במושכלות כי לא יאמר השמים כדוריים נאה ולא הארץ שטוחה מגונה (מו"נ א ב).   אלו הכוכבים הרבים אשר בשמיני (בגלגל השמיני) כולם כדוריים קצתם קטנים וקצתם גדולים (שם א יט).  כמו שידמה הגלגל מרובע או משולש והארץ ג"כ והם בלי ספק כדוריים (רוח חן ה).  במשולשים הכדוריים נצבי הזוית שאחת הזויות הצרות שוה או משותפת להם (יש"ר, אילם, ספר יסוד היסוד).