1, ש"ז, מ"ר כּוּרִים, בכנ' כּוּרָיו, — הכלי  והמקום ששם הגחלים הבֹערות לרכך בחֻמן את הברזל ולהתיך את שאר המתכיות, Schmelzofen; fourneau de fonderie; melting-furnace, — ובמליצה, מקום של שעבוד קשה וצרה גדולה: כי עמך ונחלתך הם אשר הוצאת ממצרים מתוך כּוּר הברזל מ"א ח נא.  ואתכם לקח יי' ויוצא אתכם מִכּוּר הברזל ממצרים דבר' ד כ.  ביום הוציאי אותם מארץ מצרים מִכּוּר הברזל ירמ' יא ד.  — כּוּר עֹנִי: הנה צרפתיך ולא בכסף בחרתיך2 בְּכוּר עני ישע' מח י.  —  ובמשמ' העקרית: קבצת כסף ונחשת ברזל ועופרת ובדיל אל תוך כּוּר לפחת עליו אש להנתיך יחזק' כב כ.  כהתוך כסף בתוך כּוּר כן תתכו בתוכה שם כב.  מצרף לכסף וְכוּר לזהב ובחן לבות יי' משלי יז ג.  — ואמר בן סירא: כור נפוח מחם מוצק שולח שמש ישיק הרים ב"ס גני' מג ד.  — ובתו"מ במשמ' זו: סובין כדי ליתן על פי כור של צורפי זהב שבת ח ד.  כור שיש בו בית שפיתה טמא ושל עושה זכוכית אם יש בו בית שפיתה כלים ח ט.  טיט כדי לעשות פי כור של צורפי זהב תוספתא שבת ח יו.  כור של נפחין שהוא עומד בארץ וחיברו בטיט להיות שופת עליהן את הקדרה שם כלים ב"ק ו יו.  כצורף הזה שמכניס הזהב לכור שנים או שלשה פעמים עד שמזקקו מד"ר ויקר' לא.  — ואמר המשורר: ודע כי לא אנוש נצל כמו איש צרפו הזמן שבע בכוריו רשב"ג, שיר כשורש עץ.  אישים בכור מבחן צרוף ושרוף עויליהם בזיק רמב"ע, תרשיש א.  — ובכלל °בית קבול חלול: נר הוא כור של ברזל או של חרס שמשימין בו שמן ופתילות תוס' מעי' כא..