°, ת"ז, לנק' כָּזְבִית, מ"ר כָּזְבִיִּים, כָּזְבִיּוֹת, —  של כָּזָב,  מטבע הכָּזָב:  מתחילת היצירה מתחלת לפעול בבקשת האמת שלא עמד רגע מימיו בטעיותיהן ואמונותיהן הכזביות (ר' ידע' בדרשי, תהל' ב).  ותלה כל אחד דעתו המשובשת והכזבית באיזה מאמר מדרז"ל (הקד' תעודה בישראל). — ובמשמ' שֵׁם דבר, כמו כָּזָב, בחדוד:  חייב לחבירו מנה ואין לו טוב שיפייסנו שימתין לו ולא ידחנו בלך ושוב וכיוצא כי האמת יסוד בנין וכזבי 1 בת נשיא מדין (חיד"א, צפורן שמיר יא), ר"ל הכזב מביא לידי מדנים ומריבות.