*, ש"ז, —  מי שדרכו לכזב:  כיון שראה עכן כך אמר בלבו עכשיו אני נלכד בגורל איני מאמין ונחשב כזבן לפני יהושע (מד"ר במד' כב). — ובסהמ"א: מי שהוא סובל חברת הכזבן הוא רע ממנו (מבח' הפנינ', מצו' החכם לבנו).  פירוש (זייפנא הוא) כזבן (ערום, ערך זייף).  פלוני שקרן בדאי וכזבן  (תשו' ר"ת לו).  אנשי אמת שאינם כזבנים (ראב"ע שמות יח כא).  האיש הכזבן הנה מנהגו לשלח ריב ומדנים (רלב"ג משלי טז).  זה האיש סורר ומורה וכזבן ונקרא בשכבר שמו רבן (עמנ', מחבר' התפת).  והנה הוא (ישו) בעצמו העיד על עצמו שהוא בשר ודם ואתה אומר שהוא אלוה ומי נאמן אתה או אני מכל מקום אתה כזבן שעשית אותו אלוה (נסתור הכומר).  בעד כזבן תקח איש ידוע לך לדובר שקרים תמיד (ר"א מודינו, לב האריה ב יב).