1, כסליו, — שֵׁם החדש התשיעי מהחדש שבו חג הפסח, חדש השלישי בשנה מהחדש שבו יחגו היהודים ראש השנה:  בארבעה לחדש התשעי בְּכִסְלֵו (זכר' ז א).  ויהי בחדש כִּסְלֵו שנת עשרים (נחמ' א א). — ובתו"מ:  עד מתי ארבעים יום וארבעים לילה עד כ"ז בכסלו (סעו"ר, פרק ד).  על ששה חדשים השלוחין יוצאין (להודיע את קדה"ח) על ניסן מפני הפסח וכו' על כסליו מפני חנוכה ועל אדר מפני הפורים (ר"ה א ג).  בכ"ה בכסליו יומי דחנוכה (שבת כא:).  בארבעה שבילין חמה מהלכת ניסן אייר וסיון מהלכת בהרים כדי לפשר את השלגין וכו' תשרי מרחשון וכסלו מהלכת בימים כדי לייבש את הנהרות (פסח' צד:).  דברים שאמר חנני לנחמיה בכסליו אמרן נחמיה למלך בניסן (ר"ה ג:).  חצי תשרי ומרחשון וחצי כסליו זרע חצי כסליו וטבת וחצי שבט חורף (מד"ר בראש' לד). —  ואמרו הרופאים הקדמונים על טבעו:  הוא (חדש כסלו) חדש הנטעים ובו יגביר השגעון להתגרות בבעלי המרירה השחורה לצוות להאכיל בו בשר התרנגולין והכבשים וכו' וראוי להרבות השכיבה עם הנשים (אסף 37, כ"י מינכן). —  ואמר המשורר:  כסלו הוא החדש השלישי, ירבה בו המנהג בן נמשי, ושחין רע שירפא בקשי (ראב"ע, שמעו נא).  מיטב החדשים כסלו , כי בו הלב שאנן ושלו (ר"י חריזי, תחכמ' ה).  בעת יקד יקוד יגון בלבך תכבדהו במי הכוס בכסלו, ואם ירבו חרדות מזמן רע בכוסך תהיה שקט ושלו (שם).  בכסלו אהיה שליו ואודה לצור רוכב בגאותו שחקים, וכו' ונרות אהיה מדליק שמונה ושיקויי בנופת צוף מתוקים (עמנ', מחבר' ט). —  ומלאך הממונה עליו אדוניאל:  ואם נולד בחדש כסליו ששם מלאך ראש משמרתו שמזלו אדוניאל ארור הוא מפיו ומפי כל משמרתו (חרם הגדול בספר הזכרונות של וינה).