כִּסְלָה
, ש"נ, — א) כמו כֶּסֶל, במשמ' שטות: אשמעה מה ידבר האל יי' כי ידבר שלום אל עמו ואל חסידיו ואל ישובו לְכִסְלָה1 (תהל' פה ט). — ב) כמו כֵּסֶל, במשמ' תקוה: הלא יראתך כִּסְלָתֶךָ תקותך ותם דרכיך (איוב ד ו). — ואמר הפיטן: טפחתה ותרב לשום בך כסלה, יהרה אז ושבה לכסלה (פתיח' תרי"ג מצות לרסע"ג).
1 המליצה קשה והגיהו קצת החדשים הגהות מתחלפות.