1, ש"נ, מ"ר כֻּסְּמִים, — זרע נאכל ממין הדגן, spelt; épeautre:והחטה וְהַכֻּסֶּמֶת לא נכו (בברד) כי אפילת הנה (שמות ט לב). הלוא אם שוה פניה והפיץ קצח וכמן יזרק ושם חטה שורה ושערה נסמן וְכֻסֶּמֶת גבלתו (ישע' כח כה). — ומ"ר: ואתה קח לך חטין ושערים ופול ועדשים ודחן וְכֻסְּמִים ונתת אותם בכלי אחד ועשית אותם לך ללחם (יחזק' ד ט). — ובתו"מ: חמשה דברים חייבין בחלה החטים והשעורים והכוסמים ושבולת שועל ושיפון (חלה א א). אלו דברים שאדם יוצא בהן ידי חובתו (חובת מצה) בפסח בחטים ובשעורין בכוסמין ובשבולת שועל ובשיפון (פסח' ב ה). פת שעורים ופת כוסמין מברך על של שעורים והלא כוסמין יפין משעורין אלא שהשעורין ממין שבע (מיני הדגן שנזכרו בשבחה של א"י) והכוסמין אינם ממין שבע (תוספתא ברכ' ד יא). סבור ר"י בן פזי שמנחת העומר באה מן הכוסמין (ירוש' חלה א נז:). החטים אין מצטרפין עם הכל אלא עם הכוסמין (שם).