ב. כָּפַשׁ
* 1, פ"י, פָעו' כָּפוּשׁ, כְּפוּשָׁה, — מדד במדה כְּפוּשָׁה, דבור ישמש במשמ' עבר על המדה הראויה, עשה דבר שלא כהגן: אמרו להן בית הלל לבית שמאי והלא פישון הגמל מיאנה אשתו שלא בפניו אמרו להן ב"ש לבית הלל פישון הגמל במדה כפושה2 מדד לפיכך מדדו לו במדה כפושה (יבמ' קז:).
1 עי' הערה להשרש כפש, ועי' הערה לקמן.
2 ב(ירוש' שם יג יג ג) בכפישה, עי' זה הערך. ופרש רש"י במדה כפויה, אך אין למשמ' זו יסוד ואין לה טעם כאן לפי כונת הענין.