א. כֹּפֶשׁ

*, ש"ז, — סל גדול ישימו בו זיתים שיתרככו קדם הכתישה: המניח את זיתיו בכופש1 שימתינו שיהו נוחין לכתוש (טהר' ט ה).



1 כן בערוך וכן בתוספתא, ובנוסח' בכותש.

חיפוש במילון: