כַּרְמֶל

1, ש"ז, בכנ' כַּרְמִלּוֹ, —  גרגר החטה והשעורה כשעודם בשבלת ולא יבשו עדין, frische Körner; blé frais; fresh early grains:  ואם תקריב מנחת בכורים ליי' אביב קלוי באש גרש כַּרְמֶל תקריב את מנחת בכוריך (ויקר' ב יד). ולחם וקלי וְכַרְמֶל לא תאכלו עד עצם היום הזה עד הביאכם את קרבן אלהיכם (שם כג יד).  ואיש בא מבעל שלשה ויבא לאיש האלהים לחם בכורים עשרים לחם שערים וְכַרְמֶל בצקלנו (מ"ב ד מב). — והשתמשו בשם זה גם במשמ' התבואה קדם שנעשה שבלים:  כגון כרמל שנעשו שבלים וכפניות שנעשו תמרים (רמב"ם, נחלות ג ד).



1 משק' בַּרְזֶל, ולא נתברר מקורו ומשמ' הראשון.  י"א שהוא נסתעף מן כֶרֶם, אבל זה דחוק.  בעלי התלמוד פרשו בדרך דרש בר"ת:  רך ומל, או כר ומלא (מנח' סו:).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים