כָּרַם

*, פ"י, —  כָּרַם בגדים וכדומה על כסא, צבר אותם והניחם זה ע"ג זה, anhäufen; entasser; pile up:  וכסא של כובס שהוא כורם 1 עליו את הכלים (כלים כג ד). —  ובהשאלה: עון גדי שכרמתי 2 לי (שבת פח:)



1 במשנ' עם גוף פרוש הערבי של הרמב"ם הגרסה כורס, אך העקר כורם כנראה מהמאמר שלקמן.  —

2 ושאלו שם:  מאי משמע דהאי כרמי (של הפסוק בכרמי עין גדי) לישנא דמכניש הוא?  וענו:  כדתנן כסא של כובס שכורמים עליו את הכלים. 

חיפוש במילון: