, כּוֹרֵם, ש"ז, מ"ר כֹּרְִמִים, כּוֹרְמִים, — מי שעֹסֵק בעבודת הכרם, Winzer; vigneron; wine-grower:  ומדלות הארץ השאיר נבוזראדן רב טבחים לְכֹרְמִים וליגבים (ירמ' נב יו).  ועמדו זרים ורעו צאנכם ובני נכר (יהיו) אכריכם וְכֹרְמֵיכֶם  (ישע' סא ה).  כי מקנה רב היה לו (לעזיהו) ובשפלה ובמישור אכרים וְכֹרְמִים בהרים ובכרמל כי אהב אדמה היה (דהי"ב כו י).