1, ש"ז, מ"ר לְהָטִים, לַהֲטֵי, — מין ממיני מעשי הכשוף והקסם, Art Zauberei; esp. desorcellerie; kind of witchery: וישלך אהרן את מטהו לפני פרעה ולפני עבדיו ויהי לתנין ויקרא גם פרעה לחכמים ולמכשפים ויעשו גם הם חרטמי מצרים בְּלַהֲטֵיהֶם כן וישליכו איש מטהו ויהי לתנינם (שמות ז י – יב). — ובסהמ"א: צוה נביאו לעשות מופתים בדרך שתפול בו תעיה לומר שהיה עושה אותם בדרך להט (מלמד התלמיד', צו). קלקל בחצים (פרושו) ליהט בלהט חצים זרק חץ כלפי מעלה והיא פונה מאיליה לימין או לשמאל ולמקום שהיא פונה הוא הגורל (רש"י יחזק' כא כו). — ואמר המשורר: יעמדו נא ויושיעוך, ההֹברים קדקד ירעוך, הלא בלהטיהם יתעוך, אשר יעשה אותם האדם (רשב"ג, מי כמוך). ולמדו מעשי חרטֹם ואשף וכהם יעשו גם הן בלהטן (יצחק אבן עזרא, פניני שיר). כי שמותיך אלים מרוצים, בזכרך לחוצים להפליא נחוצים, ואשף וחרטום לא ילחצוך, וכל שם ולהט לא ינצחוך (שהי"ח ליום ה).