*, ש"נ,— שה"פ מן מָאַס: מה ביניהן מאיסה (ירוש' מע"ש ב נג:). ארבעה דברים אמר ירמיה מאיסה וגעילה עזיבה ושכיחה (מד"ר איכ', למה לנצח). — ובסהמ"א: ואל תקוץ בתוכחתו ענין מאיסה המה (מנחם, מחבר' קץ ד). ענין המלות האלה (זעם וזעומה) המאיסה (השרש' לריב"ג, שרש זעם).