*1, ש"ז, מ"ר מְאוֹרָעוֹת, =רָעִים, —  שם מפשט, מה שארע, כמו מקרה, Ereigniss; événment; event:  שחזרנו על כל המקומות שבתורה ואין מקום שנקרא אלא על שם המאורע (ספרי דבר' א).  יחיד שגזר על עצמו תענית צריך להזכיר מעין המאורע (ירוש' ברכ' ד ח.).  רבי זעירא היה מזכיר בה (בתפלה) מעין המאורע (שם ו י:).  בד"א (שצריך להזכיר גבורות גשמים ששים יום) בחוצה לארץ אבל בארץ ישראל הכל לפי הזמן הכל לפי המאורע (שם תענ' א סג ד).  ימים שיש בהם קרבן מוסף וכו' מתפלל שמונה עשרה ואומר מעין המאורע בעבודה (שבת כד.).  יכול יחזור בהרים וגבעות כדי שימצא קן ת"ל כי יקרא במאורע לפניך (חול' קלט:). ר' יוסי אומר הראשונים על ידי שהיו מכירים את ייחוסיהם היו מוציאין שמן לשם המאורע אבל אנו שאין אנו מכירין את ייחוסינו אנו מוציאין לשם אבותינו (מד"ר בראש' לז).  אמר לו (יוסף לבנימין מה שמם של בניך אמר לו היה לי אח אחד) והיו מעשיו נאים ונעימים ונשבה ממני והוצאתי להם שמות לשם המאורע שלו (שם צד).  דרך הצדיקים לשום שם לבניהם לענין המאורע (שם שמות א). —  ובסהמ"א:  לבבי מאורעיו בזכרו ומבחניו, ודתי תלאותיו אשר זה מזומניו (כתב רה"ג לר"א בן עטא, JQR, NS, I, 2, 239). —  ואמר המשורר:  וכל עת הוא (האדם) מזומן לתלאות חולפות ובאות ובכל שעות מאורעות (רשב"ג, כתר מלכות).  ועתה ספר מדותיה (של הנסיעה) הטובות כאשר ספרת מדותיה הרעות וזכור נעימותיה כאשר זכרת המאורעות (ר"י חריזי, תחכמ' כו).  זה ישאל על יגונו, וזה ידרוש על מאורעות זמנו, וזה יחקור על מזל בנו (שם כב). —  ובמליצה הפשוטה:  ספר הכתוב שנים מאורעים האחד מות מרים והשני מות אהרן ומשה (ראב"ע במד' כ ב).  שאין הנמנים השוים במציאותן נפרדין זה מזה אלא במאורעים שיארעו בגופות והגויות (רמב"ם, יסודי התורה א ז).  אין ראוי למלך להודיע כל המאורעים הבאים עליו לרופא (ר"י חריזי, הנהגה משובחת).  כי כמה מאורעות יחשוב האדם שהוא טוב והוא רע באמת (צרי היגון ה).  ויעקב אבינו ע"ה שהוצרך לברוח מפני עשו אחיו והמאורעות שארעו לו עם לבן הארמי (שם יב).  שהיה טוען שאבד באותן מאורעים שאינו חייב לשלם (סמ"ג מ"ט, סי' פב).