ש"נ, מ"ר מֵאכלוֹת, — סַכִּין לשחט בה, לחתך בה בשר: ויקח בידו את האש ואת הַמַּאֲכֶלֶת (בראש' כב ו). וישלח אברהם את ידו ויקח את הַמַּאֲכֶלֶת לשחט את בנו (בראש' כב י). ויקח את הַמַּאֲכֶלֶת ויחזק בפילגשו וינתחה לעצמיה (שפט' יט כט). — ובמליצה: דור חרבות שניו וּמַאֲכָלוֹת מתלעתיו (משלי ל יד).