, ש"נ, מ"ר מִגְבָּעוֹת, =בָּעֹת, —  לבוש הראש, בפרט של הכהן וכדומ', Art. Kopfbedeckung; esp. de coiffure; mitre:  וּמִגְבָּעוֹת תעשה להם לכבוד ולתפארת (שמות כח מ).  וחגרת אתם אבנט אהרן ובניו וחבשת להם מִגְבָּעֹת (שם כט ט).  ויחגר אתם אבנט ויחבש להם מִגְבָּעוֹת (ויקר' ח יג). —  פַּּאֲרֵי מִגְבָּעוֹת:  ואת המצנפת שש ואת פארי הַמִּגְבָּעֹת שש (שמות לט כח), ועי'  פאר. —  ואמר המשורר:  ידמו כי בציציות וזקן ומגבעת יפי איש ראש מתיבה (ר"ש הנגיד, הירהב). —  ובמליצה: °בהשאלה לכרבלת התרנגול:  ומה מלך במגבעת אדומה, ומלבושו תכלת חור ורקמה, בהלוכו גבה לבו וקולו יעורר ישינים מתנומה (ר"י הלוי, לקוטי', דברי חפץ יב). —  ובהשאלה, °מִגְבַּעַת ציצים:  יחבשו מגבעות ציצים גבעות, ומישור כתנות דשאו ועשבו ישלח אל נחירינו קטרת (רמב"ע, דיואן כו, כ"י בודל'). —  ובזמן החדש השתמשו בשם זה לכיסוי הראש הארפי, בפרט הגבוה בצורת גליל, וגם לכסויי הראש של הנשים, Hut; chapaeu; hat.