מַגָּג
* 1, מָגָג2, ש"ז, — שֵׁם מין ממיני הקנים והסוּף שעושים מהם חבלים3, Schilfart; esp. de jone; sp. of reed: כפתוה (את הפרה) בחבל של מגג4 ונתנוה על גבי המערכה (פרה ג ט). תני רב יוסף ג' חבלים הם של מגג ושל נצר ושל פשתן (ערוב' נח.).
1 כך במשנ' מנוקד' כ"י פרמה, וכך בקטע משנ' מנוקד' כ"י שנתפרסם בהקבץ REJ 1887, 274.
2 כך נקוד במשנ' המנוקד' דפוס ליבורנו ואמשט"ד, וכן בוקשד', וכן לוי.
3 רק בעבר', ולא נתברר מקורו ומינו בדיוק, ועי' הערה לקמן.
4 אמר רה"ג: פי' עשב שמו מגג ועושין ממנו חבל דומה לגמי וחשופא וחלפא. ע"כ. וגם ע' לו לא מצא לברר בדיוק לאיזה מין מהסוּף קראו בשם זה.