מְגַבֵּן

°, ש"ז, — עושה גבינה: ראובן הלך לאי מיטילין לעשות גבינות והוליך עמו בחור אחד וכו' ובהגיעם אל מחוז חפצם גבן המגבן הנ"ל ושלח הגבינות עם הבחור ליד נאמן (שו"ת נחלה ליהושע יד).

חיפוש במילון: