* 1, מַגַּפָּיִם, ש"נ, — בית שוקים של ברזל להגן מפני חץ וכדומ': לא יצא האיש וכו' לא בשיריון ולא בקסדא ולא במגפיים2 (שבת ו ב). הכידון והניקון והמגפיין והשיריון (כלים יא ח). — והסכים ועד הלשון להשתמש בשם זה גם לבתי שוקים של עור להגן על השוקים מפני הגשם וכדומ'.
1 כך נקוד במשנ' מנקד' כ"י פרמה, ובקטע משנ' מנוק' כ"י בודל' מַגַּפָּיִם. ולא נתברר מקורו, ועי' הערה לקמן.
2 פרשו בגמ' (שם דף סב.). מגפיים אמר רב פוזמקי. ע"כ. ופרש רב שר שלום: מסאני דליבדא דנמטא דעמר' או דעיזי. והוסיף הר"י אלפסי: פירוש מוקי דעבדי להו מברזל או מנחשת ולית להו גיותא דכרעא (הרי"ף שבת ל.). וכן הערוך: פי' כולן מנעלין של נחשת או של ברזל שנותנין אנשי מלחמה לפני שוקיהן שכשירוצו לא יגפו. ע"כ. ויש מי שפרשו שהוא כעין עקץ של ברזל מחבר לרגל הרוכב לזרז בו הסוס לרוץ. ובמשמ' זו השתמש בו רד"ק: ומזה הענין (מן כצפעוני יפריש) נקרא רוכב הסוס פרש וכו' לפי שהוא מפריש הסוס במגפים שברגליו להריץ אותו (השרשים, שרש פרש).