ש"נ, מ"ר בסמי' מַגֵּפֹתַי, —  א) מַכָּה, חולי או צרה שתבא על אדם, Schlag; plaie; plague:  כי בפעם הזאת אני שלח את כל מַגֵּפֹתַי אל לבך ובעבדיך ובעמך בעבור תדע כי אין כמני בכל הארץ (שמות ט יד). —  ב) מחלה מתפשטת המפלת חללים הרבה, Seuche; épidémie;pestilence:  וימתו האנשים מוצאי דבת הארץ בַּמַּגֵּפָה לפני יי' במד' יד לז.  ותעצר הַמַּגֵּפָה ויהיו המתים בַּמַּגֵּפָה ארבעה עשר אלף ושבע מאות וכו' וְהַמַּגֵּפָה נעצרה (שם יז יג-יה).  ןיעתר יי' לארץ ותעצר הַמַּגֵּפָה מעל ישראל (ש"ב כד כה).  הנני לקח ממך את מחמד עיניך בְּמַגֵּפָה ולא תספד ולא תבכה (יחזק' כה יו).  וזאת תהיה הַמַּגֵּפָה אשר יגף יי' את כל העמים אשר צבאו על ירושלם המק בשרו והוא עמד על רגליו ועיניו תמקנה בחריהן ולשונו תמק בפיהם וכו' וכן תהיה מַגֵּפַת הסוס הפרד הגמל והחמור וכל הבהמה אשר יהיה במחנות ההמה כַּמַּגֵּפָה הזאת וכו' ולא עליהם תהיה הַמַּגֵּפָה אשר יגף יי' את הגוים (זכר' יד יב-יח).  הנה יי' נגף מַגֵּפָה גדולה בעמך ובבניך ובנשיך ובכל רכושך (דהי"ב כא יד).  ויכעיסו במעלליהם ותפרץ בם מַגֵּפָה ויעמד פינחס ויפלל ותעצר הַמַּגֵּפָה (תהל' קו כט-ל). —  ובתו"מ:  המת ליום אחד מיתה של זעם לשנים מיתה של בהלה לשלשה מת במגפה (ירוש' ביכור' ב סד ד).  מיכאל באחת (בטיסה אחת) גבריאל בשתים אליהו בארבע ומלאך המות בשמונה ובשעת המגפה באחת (ברכ' ד:).  מת פתאום זו היא מיתה דחופה חלה יום אחד ומת וכו' זו היא מיתת מגפה (מו"ק כח.). —  ומצוי בסהמ"א:  ובימים ההם היתה מגפה בקושטנדינה אשר כמוה לא נהיתה ויבהל המלך מרוב המתים במגפה כי נשארה הארץ שממה מבלי יושב (לקוטי ר"י סמברי 42).  ובימיו היתה מגפה בשנת ושק"ט (שם 63). —  ג) מַכָּה גדולה בחיל במלחמה, מַפָּלָה, Niederlage; défaite; defeat:  והיה כנפל בהם (דוד בצבא) בתחלה ושמע השמע ואמר היתה מַגֵּפָה בעם אשר אחרי אבשלום (ש"ב יז ט).  וינגפו שם עם ישראל לפני עבדי דוד ותהי שם הַמַּגֵּפָה גדולה ביום ההוא עשרים אלף (שם יח ז). —  ד) *פצע:  אם טמא חלב האשה שלא לרצון שדם מגפתה טמא יטמא חלב הבהמה שלא לרצון שדם מגפתה טהור (מכשיר' ו ח).  ר"ש אומר דם מגפתו אינו מכשיר (חול' לה:).