*,  ש"ז, — פעולת הנגיעה, d. Berühren; contact: נבלת בהמה שהיא מטמאה במגע ובמשא (זבח' ז ו).  זובו של זב ורוקו וכו' ודם הנדה שהן מטמאין במגע ובמשא (כלים א ג). ומי חטאת שאין בהם כדי הזייה הרי אלו מטמאין אדם וכלים במגע (שם א). שחט את אמו ואח"כ חתכה הבשר מגע נבלה דברי ר"מ וחכ"א מגע טריפה שחוטה (חול' ד ד).  כל המטמא בגדים בשעת מגעו מטמא אוכלין ומשקין (זבים ה א).  על ששה ספקות שורפין את התרומה על ספק בגדי עם הארץ וכו' על ספק מי רגלי אדם שהן כנגד מי רגלי בהמה על ודאי מגען שהוא ספק טומאתן (טהר' ד ה).  שני רוקין אחד טמא ואחד טהור תולין על מגען ועל משאן (שם ו).  מגע נכרי שלא בכוונה (ע"ז נח:).  אין עם הארץ מקפיד על מגע חבירו (שם סט.). — °מַגַּע וּמַשָּׂא,  דבור רגיל במשמ' עסק ויחס עם אדם:  אין לי שום מגע ומשא עם פלוני, ר"ל אינני אתו בשום עסק, בשום יחס אליו.