מִדְחֶה
1, ש"ז, – א) מקום שנדחה שם אדם: לשון שקר ישנא דכיו ופה חלק יעשה מִדְחֶה2 (משלי כו כח). – ב) °כמו דחייה: צריך לברר אצלו דברים מפורסמים שאין מדחה להם (כוזרי א ו). ואיך שמעו דבור האל ואיך אירע להם כל מה שאירע ממה שאין הדעות מקבלות אותו לולא המעמדות וראות העין אשר אין בו מדחה (שם ב מח). גם אתם אין להאשימכם כי אין מדחה למעמדות הגלויים הגדולים האלה (שם א פח).
1 מן דחה.
2 הסכימו כל הקדמונ' והאחרונים כי הוא מן דחה, ור"ל המקום שנדחה שם אדם לנפל. אך קצת קשה השמוש יעשה, כי יותר היה ראוי יכין וכדומ'. ובכלל, הרעיון של משל זה הוא קצת יותר מדי פשוט. ואולי יעשה כאן אינו מן עשה הרגיל במשמ' פעולה, אלא כמו בערב' ע'שׁי غشى, במשמ' כסה, וכונת המשל הוא כי פה חלק מכסה בחלקותיו המדחה שהוא מכין.