, ש"נ, בכנ' מְדֻרָתָהּ, מ"ר מְדוּרוֹת, מקום ששׂמים בו עץ הרבה להדליק ולעשות אש גדולה:  כי ערוך מאתמול תפתה גם הוא למלך הוכן העמיק הרחב מְדֻרָתָהּ אש ועצים הרבה (ישע' ל לג). —  ועצם העצים הדולקים:  לכן כה אמר אדני יי' אוי עיר הדמים גם אני אגדיל הַמְּדוּרָה הרבה העצים הדלק האש (יחזק' כד ט=י). —  ובתו"מ:  עושה אדם מדורה ומתחמם כנגדה (ביצ' ב ה).  מגיע לבית הטבילה ומדורה היתה שם וכו' ירד וטבל ועלה ונסתפג ונתחמם כנגד המדורה (תמיד א א).  משלשלין את הפסח בתנור עם חשכה ומאחיזין את האור במדורת בית המוקד (שבת א יא).  ומאין היו משיאין משואות מהר המשחה וכו' מוליך ומביא ומעלה ומוריד עד שהוא רואה כל הגולה לפניו כמדורת האש (ר"ה ב ד).  לא יטיף אדם שמן לא לתוך נר חדש ולא לתוך המדורה ולא לתוך דבר המאבד (תוספתא דמאי ח י).  כל אלו שאמרו אין מדליקין בהם ביו"ט מותר לעשותן מדורה בין על גבי הארץ בין על גבי מנורה (שם שבת ב ב).  סך אדם את עצמו שמן ומתחמם כנגד המדורה ואינו חושש (שם ג ה).  והוא שיהא קומקום כנגד המדורה (ירוש' ביצ' ב סא ג).  מביא אדם קיתון מים ומניחו כנגד המדורה לא בשביל שיחמו אלא בשביל שתפוג צינתן וכו' אשה סכה ידה בשמן ומחממתה כנגד המדורה וסכה לבנה קטן (בבלי שבת מ:).  הקיז דם ונצטנן עושין לו מדורה אפילו בתקופת תמוז (שם קכט.).  עושין מדורה לחיה בשבת (ערוב' עט:).  עלו ומצאו עליו רום שלש אמות שלג פרקוהו והרחיצוהו וסכוהו והושיבוהו כנגד המדורה (יומ' לה:).  ושל עם הארץ (שלחנו) דומה למדורה וקדרות מקיפות אותה (ב"ק נח.).  הלך וקיים בעצמו ארבע מיתות ב"ד סקילה שריפה הרג וחנק מה עשה הביא קורה נעצה בארץ וקשר בה גימא וערך העצים והקיפן גדר של אבנים ועשה מדורה לפניה ונעץ את החרב באמצע והצית האור תחת העצים ומתחת האבנים ונתלה בקורה ונחנק (מד"ר בראש' סה). —  ומצוי בסהמ"א:  אחד ממלכי ערב לקח בשבי אחד מהמלכים וצוה להדליק מדורה גדולה ולהשליכו שמה (רש"ט פלקיירא, צרי היגון 4). —  ואמר המשורר:  יריבוני אשר ידעו אבותי למען יחזו נפשי מכורה, לאח עזב ביום עזב מדורו בלבי אח ובצלעי מדורה (ר"ש הנגיד, יריבוני).  והשלג דגליו ירים על ראש ההרים, וגדודיו על פני המדבר חמרים חמרים, והמדורות כמנורות נצבות, ויעלו מהם להבות, כאלו הם שולפי חרבות, לערוך עם הקור קרבות (ר"י חריזי, תחכמ' ה). —  ובהשאלה, °מְדוּרַת המריבות וכדומ':  וכאשר דלקו מדורות המריבות ביניהם, ועלו עד לב השמים הלפידים והקולות בין שניהם, נגשו אל השופט ופני להבים פניהם (שם ד).  והציתה המלחמה מדורה עציה הפגרים וגחליה נפשות הגבורים (שם ז, עפ"י כ"י בריט"מ).