1, ש"ז, מ"ר מִדְרָשׁוֹת, מִדְרָשִׁים, — א) כמו דְרוּשׁ, דְרָשָׁה, באור ופרוש לדבר מן הדברים, לענין מהענינים, לספר מהספרים, Auslegung; interpretation: ויתר דברי אביה ודרכיו ודבריו כתובים בְּמִדְרַשׁ הנביא עדו (דהי"ב יג כב). — ובתו"מ: זה מדרש דרש יהוידע כהן גדול אשם הוא אשום לה' זה הכלל כל שהוא בא משום חטא ומשום אשמה ילקח בה עולות (שקל' ו ו).  זה מדרש דרש ר"א בן עזריה לפני חכמים ביבנה הבנים יירשו והבנות יזונו (כתוב' ד ו).   זה אחד מג' מדרשות שהן מחוורין בתורה (ירוש' תרומ' ב מא ג).  הם דרשו מדרש כתובה אנו לא נדרוש מדרש תורה  (יבמ' קיז.).  ר' יוחנן אמר לא המדרש הוא השם ולא השם הוא המדרש לא היה צריך (הכתוב לאמר) אלא נח זה יניחנו או נחמן זה ינחמנו (מד"ר בראש' כה).  זה המדרש עלה בידינו מהגולה בכל מקום שנאמר ויהי בימי צרה (שם מב).  זה מדרש דרש רבי יוסי בן כיפר משום ר"א בן שמוע כל האסורות לו איסור ערוה ובא עליה אין צריכות ממנו גט ( דא"ר א). — ובסהמ"א: כי יש לומר כך ויש לומר כך ונאמר לשון זה להדרש בו כל המדרשות הללו (תשו' הגא', הרכבי רמח). — ב) * עצם מעשה הדרישה, Studium; étude; study : ולא המדרש הוא העיקר אלא המעשה (אבות א יז).  — * בֵּית הַמִּדְרָשׁ, בתי מִדְרָשׁוֹת, — מקום ששם דֹרשים, לֹמדים תורה וחכמה: סורו אלי סכלים ולינו בבית מדרשי עד מתי תחסרון מן אילו ואילו ונפשכם צמאה מאד תהיה (ב"ס גני' נא כג-כד).  ומפני מה אין קורים בהם (בכתובים בשבת) מפני ביטול בית המדרש (שבת יו א).  וכשבא ר"י בן דורמסקית אצל ר"א בלוד אמר לו מה חדוש היה לכם בבית המדרש היום (ידים ד ג).  בו ביום בא יהודה גר עמוני ועמד לפניהם בבית המדרש אמר להם מה אני לבא בקהל (שם ד).  אמר להן (ר' יהושע לר"י בן ברוקה ור"א בן חסמא) מה חידוש היה לכם בבית המדרש היום אמרו לו תלמידיך אנו ומימיך אנו שותין אמר להם אי אפשר לבית המדרש בלא חידוש ( תוספתא סוט' ז ט).  מודה אני לפניך ה' אלהי ששמת חלקי מיושבי בית המדרש ולא שמת חלקי מיושבי קרנות (ברכ' כח:).  ומעשו ומת בנו של ר' יוסי בציפורי ונכנס לבית המדרש ודרש כל היום כולו (מו"ק כא.). מעשה בר' שהיה דורש בבית המדרש הגדול וכשהיה מבקש ליכנס לדרוש היה אומר ראו אם נתכנסו כל הקהל (מד"ר דבר' ז).  פעם אחת שהה ר"ע לבא לבית המדרש בא וישב לו מבחוץ וכו' אמרו עקיבא מבחוץ פנו לו מקום בא וישב לו לפני רגליו של ר"א ובית מדרשו של ר"א היה עשוי כמין ריס ואבן אחת היתה שם והיתה מיוחדת לו לישיבה (שם שה"ש, לריח).  אותו היום ישב ר"ש ודרש בבית המדרש הגדול שלו לעולם הוי רך כקנה ואל תהא קשה כארז (דא"ר ד). — ומ"ר: מדליקין שמן שריפה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ובמבואות האפלין (תרומ' יא י).  אמר דוד אזכה שיהו דברי נאמרין על שמי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות (ירוש' ברכ' ב ד:).  איכן הוא (הקב"ה) מצוי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות (שם ה ח ל).  עתידין הן חבירין להתייגע מבתי כניסיות לבתי מדרשות (שם שבי' ד לה ג).  בשעה שישראל נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ועונין יהא שמיה הגדול מבורך הקב"ה מנענע ראשו ואומר אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו (בבלי ברכ' ג.). כשישראל נכנסים לבתי כנסיות ולבתי מדרשות וקורין קריאת שמע והן יושבין לכבודי ואני (עומד) על גבן (מד"ר בראש' מח).  (כתוב) ותלך לדרוש את יי' וכי בתי כנסיות ובתי מדרשות היו באותן הימים (שם סג).  שנגמרים (דברי חכמים) בעצה ומחשבה והיכן נגמרים בבתי מדרשות (שם במד' יד).  היה אחז סבור וכו' אם אין זקנים אין תורה אם אין תורה אין בתי כנסיות ובתי מדרשות (שם אסת' א).  אשרנו כשאנו משכימים ומעריבים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ומיחדים שמך בכל יום תמיד (ברכ' השחר, לפיכך). — °ללמודי חכמה ומדעים העליונים, Universität; =sité; =sity : שיקבלו אותנו בסבר פנים יפות ללמוד החכמות בבתי המדרשים שלהם ואף שזה לנגד חקם ונמוסם כי מעולם לא למד שום יהודי בזה המדרש וכו' עד שקבלנו בבית מדרשיהם בקבוץ כל החכמים הסמיכות כמנהגם (הקד' מעשה טוביה). — ג) * כמו בית מדרש: איני מניחך עד שתאמר לי מה שמך ומה שם עירך ומה שם רבך ומה שם מדרשך שאתה למד בו תורה (מנח' מד.).  והלא לא הלכה (רבקה) אלא למדרשו של עבר (מד"ר בראש' סג). — ובסהמ"א: וכל מדרשות שבסורא אין אומרים אלא אהבת עולם חוץ ממדרש אחד ומדמים אנו שבאותו היה רגיל מר רב כהן צדק (אבודרהם, בשם ר"ש גאון ורה"ג).  המפנה את האוצר בשבת מפני שהוא צריך לו לדבר מצוה כגון שיכניס בו אורחים או יקבע בו מדרש (רמב"ם, שבת כא ב).  ורצו בזה בית לישיבתם ומדרש שילמדו בו (רי"א, מ"ב ו). — ואמר המשורר: ויסורו משם, ואדמתם תאשם, ותראה מדרשם, כיער מדברם ( ר"ש הנגיד, באשמרת ערב). — ד) * חלק מתורה שבע"פ, שמבאר ומפרש את המקרא לא לפי פשוטו אלא בדרך דרש לפי הצרך לכונה מן הכונות: ומלמדו מדרש הלכות ואגדות (נדר' ד ג).  הכן בחוץ מלאכתך זה מקרא ועתדה בשדה לך זו משנה ואחר ובנית ביתך זה מדרש (תוספתא סוט' ז כ).  ר"ח אמר נראין הדברים מדרש צריך לברך הלכות אין צריך לברך רבי סימון בשם ריב"ל (אומר) בין מדרש בין הלכות צריך לברך ( ירוש' ברכ' א ג ג).  זה ר' עקיבה שהתקין מדרש הלכות והגדות ( שם שקל' א מח ג).  ואסור (האבל) לקרות בתורה בנביאים ובכתובים ולשנות במשנה במדרש ובהלכות ובש"ס ובאגדות (בבלי מו"ק כא.).  איזו היא משנה ר"מ אומר הלכות ר"י אומר מדרש (קדוש' מט.).  כך היה ראב"ע בזמן שת"ח נכנס אצלו שאלו במקרא אומר לו במשנה אומר לו במדרש אומר לו (אדר"נ יח).  זה חכם שהוא יודע הלכות ומדרשות ואגדות (מד"ר שמות ל).  צריך אדם להיות נוטל משל לומר פרקו או אגדתו או מדרשו בשעה שהוא מבקש לאמרם בצבור (שם מ).  תלמידי חכמים אעפ"י שנראין כעורין ושחורים בעוה"ז אבל בפנים יש בהם תורה מקרא משנה מדרשות והלכות תלמוד תוספות ואגדות (שם שה"ש, באהלי קדר). — ובסהמ"א: (מה שאמרו לא תפשיט עור מכלפי האזן) אם כפשוטו שלא להפסיד אוכלין ואם למדרש ולמשל שלא לבוא על אשה שלא כדרכה (תשו' הגא', הרכבי שח).  בצמר או בפשתים של צמר או של פשתים זהו פשוטו ומדרשו יכול יביא גיזי צמר ואניצי פשתן וישרפם עמו וכו' (רש"י ויקר' יג נב). — *ספר מדרשי המקרא: בשעה שת"ח נכנס אצלו (אצל ר' טרפון) ואמר לו שנה לי מביא לו מקרא ומשנה מדרש הלכות ואגדות כיון שיצא מלפניו היה יוצא מלא ברכה וטוב (אדר"נ יח). וחברו חכמי המשנה חיבורים אחרים לפרש דברי התורה וכו' וכן ר' עקיבא חיבר מכילתא וחכמים אחרים אחריהם חיברו מדרשות (רמב"ם, הקד' יד החזקה). — מדרש בראשית, מדרש תהלים, מדרש חמש מגלות, וכדומה.