מְהַגֵּר

§ 1, ש"ז, מ"ר מְהַגְּרִים, – מי שיוצא מארץ מושבו במחשבה לבלי שוב אליה עוד ובא להתאחז בארץ אחרת, Emigrant, – נהוג בדבור העברי בא"י והשתמשו כבר בהעתונים.



1 בערב' מהאג'ר مھاجر, מן פעל הגר, עי' זה.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים