*, ש"ז, — דריסת הרגל, א) בהלכות טומאה, כל מה שנוגע בו הטמא בכבדות, בדריסת רגל, בישיבה ועמידה1:  בגדי עם הארץ מדרס לפרושין בגדי פרושין מדרס לאוכלי תרומה (חגי' ב ז). — ב) °עצם הדריסה:  פריסה שהעצמות נפרסים במדרס רגלים או ע"י מחרישה (תוספ' נדה נז.). — ובהשאלה:  והמזכיר שמו (של הבורא) חנם בשבועה או בענין אחר ביזה את השם ונותן אותו מדרס לשונו (מלמד התלמיד', יתרו).