1, ש"נ, מ"א מַהֲמֹרוֹת, מַהֲמוֹרוֹת, —  א) חפירה באדמה לקבר מת וכדומ', Grube; fosse; pit:  ימיטו עליהם גחלים באש יפלם בְּמַהֲמֹרוֹת2 בל יקומו (תהל' קמ יא). —  ובתלמ':  בראשונה היו קוברין אותן (את הנדונים למיתה) במהמורות נתאכל הבשר היו מלקטין את העצמות וקוברין אותן ברזים (ירוש' מו"ק א פ ג).  שנוהגים לקבור במהמורות בלא ארון עד שיתעכל הבשר ואחר כך נותנים העצמות בארון (טור יו"ד שסג). —  והשתמשו במשמ' זו גם בסהמ"א:  כי נוקשו רגלי הסוסים במהמורה ויפלו (מא"ג, ,קרית ספר ס). —  ומקום עמוק בים וכדומ':  אבד ושבר וכלם, באש ובמהמורות הפילם, גלים כסו קהלם, דעכו כפשתה כלם (רשב"י, יוצ' ז' פסח, אבד ושבר). —  ב) בהשאלה, *תחבולות רעות:  בשפתיו יתמהמה צר ובלבו יחשוב מהמרות עמוקות (ב"ס גני' יב יו).