1, ש"נ, מ"ר מַחֲלָפוֹת, סמי' מַחְלְפוֹת, — קוֻצת שערות ארוכות של הראש, Locke; mèche (de cheveux); lock: ויאמר אליה (שמשון לדלילה) אם תארגי את שבע מַחְלְפוֹת ראשי עם המסכת (שפט' יו יג).  ותגלח את שבע מַחְלְפוֹת ראשו (שם יט). —  ובסהמ"א במשמ' זו: ישראל שגדל שערו עד שנעשה מחלפת ולא היה דרך ניוול (רמב"ם, ביא' המקד' א יז). —  ואמר הפיטן: אסלח לימים ואם רע יזמו בחלוף ליל מחלפותי לאור יומם ושערתי, היה שערי כמו טורי דיו מעון נער כתובים והן נמחו בשיבתי (יהודה אבן גיאת, מבין עפאים).  שחרות וילדות חלפו, וכוכבי זקונים נשקפו, ונחמתי כי החלפו, מחלפותי כצמר צחר (רמב"ע, מרעיד פני צורו). —  והמשורר אמר: העוד לילדות נפשך נכספת, אחר אשר התלבנה מחלפת (ר"י הלוי, העוד לילדות).  ומכל לץ ובער אחשוך את תבונתי ועוצם דברותי, לבל על אף חזיר אתן נזמי ועל כלב עדיי מחלפותי, עדי יפיק אלהי לי בהתחברי עם החכמים משאלותי (משה דרעי, לקו"ק צב).  ואיך לא נבהלת מזיו השחרים וקדרות הנשפים, ולא חרדת מרמוני הסעיפים, אשר תחת הצעיפים, ולילי המחלפות אשר תחת הצניפים (ר"י חריזי, תחכמ' כ).