מֹחְלָן

°1, מוחלן, ת"ז, — מי שדרכו למחֹל: כי אתה סולחן לישראל ומוחלן לשבטי ישרון ומבלעדיך אין לנו מוחל וסולח (תפל' יוה"כ).



1 משקל פֹעלן, כמו בוֹישן, גוֹזלן, כוֹעסן, עי' בהערות לאלה הערכים, ועי' בהמבוא, חלק הדקדוק.

חיפוש במילון: