°, ת"ז, לנק' מַחֲלִית, — של מַחֲלָה, מטבע המחלה:  ולכן היה שירפא ניגונו החולי ההוא אשר אין מדרכו כפי הטבע שיתרפא מבלי הרקה וחלוף המזג המחלי (ר"י אברבנאל, ש"א יו).  וראוי כשנרפא השחין העלול כפי מה שספרנו שלא יסור ממנו המרחם אשר נניחהו סביב המקום המחלי כולו עד שיתמלא העור בבשר (קבוצי גלינוס ב, כ"י פריס).  ואם תזל אותה החלודה הבלתי מבושלת ביום השלישי או הרביעי דע שזהו השחין המחלי לא יתדבק (שם).  הקדחת המחליית היא מה שאין בינה ובין הסבה אשר אינה חלי אמצעי כקדחת העפוש שהעפוש סבתו בלי אמצעי ואין העפוש בעצמו חלי (קאנון ד א א).  התעורה היא הפלגת היקיצה ויציאתה מהענין הטבעי וסבתה המחליית היא החום והיובש בשביל אשיות הרוח שיתנועע תמיד לחוץ (שם ג א ד ב).