1, ש"נ, מ"ר מִכְלוֹת, — כלי כעין סף, סִפָּה, Schale; Coupe; bowl: והפרח והנרות והמלקחים זהב הוא מִכְלוֹת2 זהב והמזמרות והמזרקות והפכות והמחתות זהב סגור (דהי"ב ד כא-כב). — ואמר הפיטן: וכל טומאה להפלות, בשקץ ונבלות, ואדם עם מכלות, ומשקים נגרים (רשב"ג, אזהר', שמור לבי).
1 עי' הערה לקמן.
2 נתחבטו הקדמונים והאחרונים בפרוש מלה זו. התרגום היוני לא תרגם מלה זו. בגמ' (מנח' כט.) שאלו: מאי מיכלות זהב, ואמר רב אמי: שכילתו לכל זהב סגור של שלמה. ריב"ג אמר: ומנ הד'א אלאצל ענדי הו מכלות זהב יעני אואני ד'הב ואצלה מכליות. ע"כ. ובעבר': ומזה השרש (שרש כלה) אצלי הוא מכלות זהב ר"ל כלים של זהב ועיקרו הוא מכליות. רש"י: מזוקק וצרוף פיין בלעז. ע"כ. רד"ק: כמו כלי זהב כלומר כל כלי המנורה הוא זהב, וי"מ מכלות כמו כליל זהב כלומר זהב מזוקק הרבה. ורוב החדשים הסכימו לדעה זו שהכונה בהמלה מכלות היא כמו כליל, אעפ"י שכבר הרגישו קושי המליצה של הוא מכלות והקושי הדקדוקי שבשמוש מכלות במ"ר במשמ' תה"פ, וכדי להמלט מקושי המליצה אמרו קצתם שהיא הוספת מפרש, וקצתם סמכו על מה שבמ"א ז מט, שלש המלים אינן כתובות, והחליטו כי צריך למחקן גם כאן. וכל זה דחוק. והנה כבר העירו קצת המפרשים כי בין הכלים המנויים בשני הפסוקים שלנו כאן בדהי"ב חסרים הכתובים במ"א לפני המזמרות, אך לא הרגישו כי בזה הוא פתרון הקושי שבהמלה מכלות, כי על כרחנו עלינו להניח כי זו המלה מכלות הכתובה כאן ואינה כתובה במ"א היא תופסת מקום המלה ספּות הכתובה שם ואיננה כאן, ויש לחשב כי בימי בעל דה"י המלה ספות לא היתה יותר נהוגה בלשון ולא היה ידוע מה פרושה, והשתמש בעל דה"י במלה אחרת שהיתה נהוגה אז בלשון להכלי שבימים קדומים היה נקרא ספּות, וכתב והמלקחים זהב והמכלות זהב והמזמרות וכו', ואח"כ נתרחקו במקרה שתי האותיות וה מגוף המלה מכלות וטעה הסופר וחשב כי הן שתי האותיות של המלה הוא בסדר הפוך וכתב הוא. ומי שיקשה לו להניח מקרה זה יוכל לאמר כדעת קצת החדשים שאלה שלש המלים הן הוספת מפרש על הגליון, אלא לא במשמ' כליל, שאין המליצה מתישבת על נכון, אלא שהמלה ספות היתה כתובה גם כאן ובהיות שפרושה לא היה מפורסם כתב הסופר על הגליון פרוש להמלה ספות: הוא מכלות זהב. עכ"פ בין כך ובין כך, יש יסוד להחליט כי המלה מכלות היא מלה אמתית מחיי הלשון בזמן בעל דה"י, וזה היה אז שם אותו הכלי שלפנים היה שמו סִפָּה, מ"ר סִפּוֹת. והנה את המלה ספּות במ"א ת"י קוליא, וכן סִפִּים בירמ' נב יט, וכן ספּות בש"ב יז כח, קולין, ואונק' תרגם וכדה על שכמה קולתא, ואמרו חכמי הלשון כי זוהי המלה היונ'χολεός . רק יסטרוב הביא את השם הארמי קולין ביחס עם השם העברי כלי. עכ"פ לפי הנוסחה המסורה יש מקום להחליט את המלה מכלות לשם כלי מחיי הלשון בזמן בעל דה"י, וכדי הוא ריב"ג לסמך עליו בכשרות הדבר מצד הדקדוק, כמו שנזכר למעלה.